השנים הראשונות

ברוכים הבאים לאתר החדש שלכם! אפשר לערוך עמוד זה על ידי לחיצה על הקישור 'עריכה'. למ

טיוטא ראשונה בעבודה

מבוא
אל פינת החי ברביבים הגעתי מספר שנים לאחר הקמתה. הרקע למשיכתי למקום נבע מהקשר הטבעי שלי לבעלי חיים, לאחר ילדות בחצר מלאה עופות בלולים. ארנבונים ("שפנים" בפי הורי) עיזים, וחיות משק משוטטות בחצר. שנים מאוחר יותר, העיסוק בצפרות והעבודה ברשות שמורות הטבע.
תחילת עבודתי בפינת החי הייתה כטעימה בלבד. כשעה וחצי ביום. שעה וחצי לחוצות מכל בחינה אפשרית. כאן גם היה מפגש אחר עם ילדים אותם הכרתי בשכבות הגיל של חמשת ילדי. למעשה, הפעילות הנכונה בניהול משק בעלי חיים והתנהלות נכונה עם ילדים, החלה רק עם המעבר לעבודה מלאה במקום. בתקופה זו ראיתי את עצמי כחלק אורגני מצח'י (צוות חברת הילדים) ואף יצאתי לפעילויות רבות עם חברת הילדים ללא קשר לפינת החי.
פינת החי ברביבים

פינות חי באיפיונים שונים הוקמו כבר בתחילת דרכה של התנועה הקיבוצית. הכוונה הייתה לחנך את ילדי הקיבוץ כבר מגיל צעיר לעבודה, בחקלאות, והכרת המשק הקיבוצי הגדול. בקיבוצים רבים נקראה פינת החי "משק ילדים", משק זעיר כמודל למשק הקיבוצי. במשק הילדים רכשו הילדים מיומנויות, שימוש בכלי עבודה פשוטים. לעיתים קיבל ילד או קבוצת ילדים אחריות על בעל חיים מסוים כלוב כלשהו או משימה אחרת שנזקקו לה באתו זמן.
אך לא רק כישורי עבודה נלמדו במשק הילדים. אנשי החינוך: ועדת חינוך, מורים, וצוותי חברת הילדים ידעו עד כמה חשובה הפגישה האישית של ילדים עם בעלי חיים. (שינוי נוסח) לא רק העז כמדמה את הפרה של המשק הגדול, או התרנגולת שיש לאסוף את ביציה.
חיות מחמד פרוותיות, ציפורים יפות, ובעלי חיים רבים ושונים מפתחים אצל הילד כישורים פיזיים, ריגשיים, חברתיים ותרבותיים.
עבודת הילדים במשקי הילדים ברוב הקיבוצים הייתה עבודת חובה. עובדה זו הייתה לרועץ למשקים רבים עם השינויים שחלו בקיבוצים רבים בהם פסק העיקרון של עבודה עצמית, והכנסת שכירים לענפים ולשירותים.
בעקבות שינויים אלה החלו גם שינויים במשקי ילדים פסקו לגדל חיות גדולות כמו פרות, פסק גידול של להקות גדולות של עופות-פטימים, החלו להיכנס חיות מחמד וחיות בר במגוון גדול.
עיקרון החינוך לעבודה משתנה בהרבה משקי ילדים, פסקה חובת העבודה. אף השמות משתנים ממשק ילדים לפינת חי, פינת טבע ועוד. מתרבות פינות הליטוף שמושכות למקום גם ילדים צעירים יותר ילדי גנים וגיל רך. באין חובת עבודה ילדים רבים אינם מגיעים לפינות החי. מתפתח מודל של גידול חיות אישיות, שמזרים למקום ילדים שלא היו מגיעים בתנאים אחרים.
לעניין שם המקום: במסמכים השונים מופיעים שלושה כינויים לאתר ידוע – פינת חי, משק ילדים. ומשק בית הספר.
פינת החי ברביבים
צריף אהרון נוה –חברות הנוער
פינת החי החלה כנראה בצריף ובחצר הקטנה שסביבו, ובכלוב הקופים, שם הפעיל אהרון נווה את ילדי חברות הנוער. בצריף גידלו חיות קטנות חרקים וזוחלים למיניהם.
(פתיחת פינת החי 21.3.1965 ) (תאריך נכון?)

 

צריף הטבע של אהרון נוה, צמוד-כלוב הקוף. שימוש משני כמחסן ציוד ישן צילום: ארכיון רביבים
את פינת החי שליוותה את רביבים במשך שנים רבות הקימה רחל סבוראי.
הראיונות עם רחל סבוראי, שזרעה את זרעי פינת החי, ששימשה את מערכת החינוך במשך שנים רבות, מתפרסמים כאן כלשונן. (מעט פרטים על תקופה זו נאספו בארכיון).
בתחילת הראיון הרצוף נשאלה רחל מספר שאלות:
שאלה: כיצד הגעת לרעיון הקמת פינת חי?
בעין חרוד, כילדה עבדתי בפינת חי ללא מבוגר במקום.
ברביבים חיפשו מרכז לפינת החי.
שאלה: איזו פינת חי הייתה ברביבים כשהגעת?
פינת החי של אהרון כבר כמעט לא פעלה, הייתה פינת חי קטנה במרכז החצר. הייתה כבר תכנית למיקום חדש ושטח לגן ירק.
שטח גן הירק היה מאחורי גן רימון.
צילום: ארכיון רביבים
בגן ירק לא היה לי שמץ מושג, (בילדותי עבדתי בג-ירק ללא רצון) אהוד שאול עזר לי בכל הקשור לגן הירק, במסירות רבה. את החריש עשינו בסוכות, בעזרתו של יוסי טרגן. אהוד שאול תרם את הידע שלו לגן הירק.
שמוליק עשת מדד את השטח. כל עבודות הבינוי להוציא את הגדר נעשו על ידי ריינר, ושני שותפים מכיתת נבט: נתן, ושמוליק ריפמן.
גם יואב סנד היה פעיל מאד בפינה זו ואף ביצע שלט עם הוראות התנהגות למבקרים.
בתחילת שנת הלימודים, עבדו כיתות נבט-רותם. בתחילה נזרע רק חצי מהשטח. הכנתי ערוגות מסומנות בחבלים. את השטח לערוגות מדד במסירות יואב סנד.
הקמתי ועדה של משק בית הספר. בוועדה השתתפו הדס תמיר יואב סנד. נזרעו 5 ערוגות גזר, סלק, אפונה, תרד, בצל.
ערכתי הזמנה לקניית ציוד: מריצה, שני מרססים, שלושה דליים, שני משפכים, שבעה דקרים, שתי כפות-מעדרים, שתי מגרפות, ןחומרי ריסוס. נשתלה גם כרובית.
רחל מעלעלת ביומן
סכומי השקעות: 6000 ל"י לסככה, 4000 ל"י לגדר, 1200 ל"י לעבודות יישור. 800 ל"י מכיוון שבוטלה התכנית הישנה ואני עושה תכנית חדשה, אך אין לי מספיק זמן כי אני עובדת עם הילדים ולא מכינה לתכנון. התכנון שלי נעשה תוך כדי ביצוע הדברים בשטח. את הגדר עושה סבא ריינר, עם נתן ושמוליק ריפמן שהיו חברים טובים.
הסככה שבניתי היא הסככה שבימינו היא הדיר והחמורים, עלתה 4000 לירות. היו מעט מבנים קודמים:
מחסן בטונדה שמשמש גם כיום מחסן בכניסה. הוא עמד שם כבר מקודם.
והבטונדה הקטנה של הקביות שמאחורי המחסן.
השלישי היה המבנה שבו היו התוכים שלי, בפינה הצפון מזרחית. שלושת אלה היו מקודם והוצבו במקום חדש. היה גם ברז מים בפנים. את השער הראשי עשו פועלים חיצוניים. ריינר והילדים עשו גם את קווי המים.
בגן הירק קוטפים ירקות למטבח וגם למכירה בחוץ. לא זכור לי באיזה אופן שיווקנו החוצה.
גידולים נוספים: נרקיסים, קולרבי, חסה ובצל
את הבטונדה הגדולה הקמנו ב- 2.2.65 עם שמוליק עשת.
משובל הובאו שתי עיזים. (עיזים נוספות משובל נמכרו לשאח הפרסי)

 

ידע נוסף על התאמה אישית של האתר, כדאי לבקר בכתובת http://learn.wordpress.com/‎

עלונים וסיכומי ישיבות

עמוד בן בתבנית של עמוד החלונית.